<h1>ספר החינוך מצוה תר"א</h1>
<h2>דף עג.</h2>
שנמנענו מלחמול על נפש הרודף, וביאור זה הענין כמו שכתבתי במצות עשה כ"ה [ת"ר] שבסדר זה שבאה הקבלה אלינו בשתי עבירות שהן רציחה ועריות, שכל שנראהו רודף לעשות אחת מהן שנמנעהו בכל כחינו, ואם אינו רוצה להמנע מעשות העבירה [בדברים] ונוכל להציל מידו הנרדף או הנרדפת באחד מאיבריו שנקטעהו, ואם אי אפשר לנו להצילו הנרדף אלא אם כן נהרוג הרודף ושנהרגהו, ועל זה באה המניעה עלינו שלא לחמול עליו אלא שנהרגהו על כל פנים אם אי אפשר לנו בשום צד להציל הנרדף אלא בנפשו, ועל זה נאמר [דברים כ"ה] וקצותה את כפה לא תחוס עינך, ולשון סיפרי וקצותה את כפה מלמד שאתה חייב להצילו בכפה, להצילו בנפשה מנין, תלמוד לומר לא תחוס עינך. ומשרשי המצוה וענינה כמנהג הספר מבואר במצות עשה הנזכר שבסדר הזה [ת"ר].
